שנהנו מאוד מהתפקידים שמילאו כשהיו עדיין רכזי שכבה, או מחנכים… והיו בטוחים שאם רק יהיה להם בית ספר משלהם לנהל, או אז יעשו ניסים ונפלאות… דבר שהתגלה כלא כל כך פשוט כשהתיישבו כבר על הכסא. למנהלים שנדרשים לנהל תקציב באופן עצמאי, מבלי שבאמת יש להם ניסיון בכך ומבינים שבין כל יתר הדרישות מהם, הם נמדדים לפי ההצלחות שלהם גם בתחום זה. למנהלים שקיבלו "בירושה" בעלי תפקידים שלא תורמים לעשייה החינוכית, אבל מרגישים ש"אין להם ברירה" בשלב זה, אלא להשאירם בתפקידם. למנהלים שמבינים שנדרשת פעילות יחסי ציבור אינטנסיבית, פנים וחוץ ארגונית, כדי לסייע להם להפוך את ביה"ס שלהם להצלחה.